ברוך הבא, אורח
החשבון שלי
שאלה זו כרוכה בכמה נידונים הלכתיים, ראשית נפרט את הנידונים שבהם אין בעיה כאן, לאחר מכן נדון במורכבות ההלכתית שכן שייכת והיא איסור לפני עיוור, לאחר מכן נדון בדרך הראויה לשמור על הפרהסיא הציבורית בשבת גם במרחבי הרשת.
כידוע אסרה התורה לשים מכשול בפני עיוור (ויקרא יט, יד), ובכלל זאת לתת ליהודי דבר איסור (גמרא עבודה זרה ו:).
בעניין זה של "לפני עיוור" יש להבחין בין אתר ייחודי, לשאינו כזה. זאת משום שבגמרא שם מבואר שאיסור התורה קיים רק כאשר המקבל לא היה יכול להגיע לאיסור לבדו ("תרי עברי דנהרא"), ואילו אם היה יכול להגיע לאיסור בדרך אחרת בלי להסתייע בישראל אחר (עיין משנה למלך מלווה ולווה ד, ב) אז איסור מן התורה אין כאן.
לכן, אם אכן מדובר על אתר שיש בו דברים יחודיים שלא יימצאו באתרים אחרים, צריך לסגור אותו במשך השבת משום איסור תורה של "לפני עיוור", וניתן כיום להגדיר את סגירת האתר בכל מקום בעולם לפני זמני כניסת השבת שם. [מ.צ.ו.: בסוף התשובה הרב ניסח את החשש של לפני עוור בצורה אחרת. אחר שיחת הבהרה עם הרב, הוא הבהיר שהאיסור היותר חמור זה אם אין אתר אחר מנוהל ע"י א"י בו מוכרים יוכלים למכור. הבעיה של סחורה ייחודית שימכר באתר הוא כבר לפני שלפני ולכן יש להקל כמנהל האתר.]
אם זה לא המצב, וניתן למצוא אתרים אחרים המופעלים על ידי גויים עם מוצרים דומים, אז אכן איסור תורה אין כאן. ואמנם יש ראשונים הסבורים שעדיין יש בכך איסור מדרבנן משום "מסייע לדבר עבירה" (תוספות שבת ג. ד"ה "בבא"), והרמ"א (יורה דעה קנא, א) כתב שבעל נפש יחוש לדבריהם. אך לגבי אתר הפתוח בשבת, יש כאן כמה צדדים להקל:
ולכן למעשה כיוון שיש כאן מחלוקת אם מותר או אסור מדרבנן, אז למרות שהרמ"א כתב שבעל נפש יחמיר – צירוף הצדדים הללו מורה שלמעשה ניתן להקל בכך.
כאן יש להוסיף שאמנם המשנה במסכת שביעית (ה, ו) מלמדת שמפני דרכי שלום הקילו באיסור לפני עיוור והתירו להשאיל כלים לחשודים על השביעית בגלל שיכולים לשמש למלאכות מותרות, ובמגן אברהם (שמז, ד) כתב שאם מדובר בשימוש היתר מצוי-יש להתיר אפילו בלי הטעם של דרכי שלום, ולאור זאת היו שרצו לומר שהקמת אתר אינטרנט ופתיחתו במשך השבוע כולו דומה להשאלת כלי לחשוד, כיוון שייתכן שישתמש באתר במשך ימות החול ולא דווקא בשבת (שו"ת באר משה הנ"ל, דברי הרב אויערבאך המובאים בשמירת שבת כהלכתה כט, הערה עה). אלא שיש להעיר על טענה זו, משום שאכן מותר למסור כלי חשמלי לאדם באמצע השבוע כי ייתכן שישתמש בו בשבת, אך ביום השבת הישארות האתר פתוח דומה יותר להושטה של מאכל אסור מצד עצמו. אכן מסיבה זו כתבנו לעיל שאין חובה על מפעיל האתר למנוע מהמוכר להגדיר את סיום המכירה בשבת, כיוון שיש למוכר אפשרות להגדיר את סיום המכירה ביום חול.
בפתיחת התשובה ציינו לעיקר הדין לאור דברי שו"ת באר משה שאין לנו יכולת לחדש גזירות מדעתנו, ומה שלא נאסר במפורש – מותר.
אך יש לציין שיש גם שיטות שהחמירו בכך. למשל בשו"ת חלקת יעקב (ע) אסר להשאיר אפשרות של מזכירה אלקטרונית בשבת משום ש"יוכל לצמוח מזה שקדושת השבת יתחלל ויתזלזל עד למאד", ובשו"ת אגרות משה (ד, ס) כתב לאסור שימוש בשעון שבת משום זלזול בכבוד השבת וביטול מצוות כבוד שבת, וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (י, נז) שיש בכך איסור דרבנן של זלזול בכבוד שבת.
על גבי זה יש להביא את הגמרא במסכת שבת (לה:) מפרטת שש תקיעות שהיו תוקעים בערב שבת להפריש את העם ממלאכה, והשולחן ערוך מקדיש לכך סימן שלם (רנו). משום כך, נראה שיהיה נכון מאוד להוסיף באתר כיתוב קבוע, המנוסח בטוב טעם ומעוצב יפה, המבקש מהלקוחות להקדים את ההזמנות קודם השבת או לאחר אותם למוצאי השבת, וכך לקיים את רוח ההלכה של התקיעות בערב שבת.
במיוחד הדבר נכון משום שהשארת האתר פתוח נגעה באיסור של מסייע לדבר עבירה, ואף שלהלכה מצאנו כמה סברות לצרף להתיר, עדיין טוב מן הצד השני לחזק את שמירת השבת בפרהסיא הציבורית על ידי הכיתוב הזה.
אם מדובר על אתר ייחודי שלא ניתן למצוא חלופות המופעלות על ידי גויים – צריך לסגור אותו בשבת, כל מקום לפי הזמנים שלו, משום איסור לפני עיוור.
אם מדובר על אתר שניתן למצוא לו חלופות – אין חובה לסגור אותו בשבת ואין חובה למנוע את האפשרות של ביצוע המכירה בשבת, אך נכון מאוד להכריז על קדושת השבת באתר, ולבקש מהלקוחות לא להשתמש בו בשבת.
בהצלחה רבה בע''ה